הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ג׳:י״ד

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ג׳:י״ד
14 הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַקָּמָה חִטֶּיהָ מֻתָּרִין לִמְנָחוֹת שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנּוּ וְנִדְמוּ לִוְלָדוֹת שֶׁל אִסּוּר מִזְבֵּחַ שֶׁהֵן מֻתָּרִין. וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁפִּטְּמָהּ בְּכַרְשִׁינֵי עֲבוֹדָה זָרָה מֻתֶּרֶת לַמִּזְבֵּחַ שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנּוּ:
פירוש הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ג׳:י״ד
14 שהרי נשתנו וכו'. אע"ג דולד נעבד ומוקצה אסור כדלעיל הלכה י"ב שם ה"ט דהולד לא נשתנה ודשא הוא דאחיד באפיה הכא מעיקרא חיטי והשתא קימחא כן הוא בע"ז מ"ז א' יעו"ש והובא במרן אע"ג דלענין אתנן קיל וולד משינוי דבוולדות כו"ע מודו משא"כ בשינייהן פליג ב"ש. עיין תוס' ע"ז שם ד"ה הכא וכו' ותמורה שם ד"ה דניחא ליה וכו' יעו"ש היטיב.
15 שפטמה וכו'. עיין תמורה כ"ט א' ול"א א' יעו"ש היטיב ועי' ביו"ד סי' ס' ובאחרונים שם שהאריכו בזה ועי' בביאורי הגר"א שם יעו"ש היטיב ועיין בתוס' שם בתמורה ספ"ו יעו"ש היטיב.